אם היו מבקשים ממני להגדיר בשתי מילים מה מאפיין את האנשים הכי בריאים בעולם הייתי אומרת בלי למצמץ
אהבה עצמית!
זה המאפיין שראיתי אצל כל אחד ואחת שפגשתי שם
באיזורים הכחולים.
זה הגיע בעטיפות שונות
ראיתי אותם קמים בבוקר עם תחושת מטרה
עם סיבה אמיתית לקום בבוקר
עם אהבה למה שהם עושים
עם יכולת לסנן רעשים ולהתמקד בטוב
הם לא עשו דברים מעוררי השראה
מדובר בדברים שגרתיים למדיי
אבל האופן שבו שהם עשו את זה
היה מעורר השתאות ופליאה.
זכורה לי במיוחד אותה אישה מופלאה
שרצתה ללמד אותי להכין רביולי
קראתי לה
״האישה עם הרביולי״
היא הייתה ממוקדת במשימה שלה
הסתכלה על הבצק במבט של הערצה
כל הריכוז שלה כל הפוקוס
התנקז לתוך מלאכת ההכנה.
אני מניחה שזאת לא חווייה חדשה שריגשה אותה
וכנראה שעשתה אותה כבר מספר רב של פעמים
אצלנו קוראים לזה flow ,זרימה
אותה פעולה שמאפשרת לנו לחוש תחושה של הנאה מהרגע המתמשך הזה.
זה קורה כשהמוח מתרגש מפעולה חדשה
או ממשהו שיוצר אצלו אתגר
אבל אותה אישה עם רביולי
מכינה את אותו הרביולי
כבר למעלה מ50 שנה
עם אותו הריגוש
ואותו הflow
ועדיין נמצאת בפוקוס מקסימאלי
ועדיין מתרגשת
מפעולה חזרתית שהיא עושה שוב ושוב ושוב….
חשבתי על סך הפעולות הפשוטות לכאורה שאני עושה במהלך היום:
סידור
ארגון
ניהול
בישול
ונזכרתי איך לא פעם אני עושה אותם בתחושות של
באעסה או מרמור או חוסר רצון או חוסר זמן ובמחשבה
על רצף המשימות שעוד מחכות לי.
חשבתי על זה שאני עושה את הפעולות הטכניות
בלי להוסיף להן רגש של אהבה
וכשבכל פעם שאני עושה
משהו ולא מכניסה בו מידת אהבה
אני מרחיקה את עצמי מעצמי.
האישה עם הרביולי
תזכר בליבי לעד
בתור סימן לאהוב את העשייה
להיות נוכחת ברגע הזה
לאהוב את הקיים והמוכר
וזה בעייניי גם אחד הסודות שלהם
לזוגיות ארוכת שנים
ורגע לפני שאני מסתערת על היעד הבא שלי
אני מתאמנת להבליט בעייניי עצמי את הטוב
ואת האהבה בפעולות שבשגרה
ליב
