בדמיוני חלמתי לראות שדות של נבטוטים ביפן

כיאה למדינה הבריאה בעולם

כשהגעתי לטוקיו ראיתי סביבי
רחובות רחובות מלאים בגאנק פוד
מאכלים מסוכרים וסותמי עורקים

לזה לא התכוננתי….
זה התנגש עם הנתונים שלמדתי

חיפשתי פנימה
הסוד היה ברובד אחר
כבר למדתי שכדי למצוא
צריך לנקות את העדשה
ולגלות שכבות של עומק

זה לא ה-מה
הבנתי
זה ה- איך

הבנתי שהם לא מכירים את המונח דיאטה
הם אוכלים כשהגוף צריך לאכול

ביפן אוכלים מתוך כבוד עמוק לגוף
אכילה היא מקור אנרגיה
היא מסורת עמוקה
ולצד כל האוכל המערבי שפגשתי

ישנם דברים שהם חלק מהdna היפני

כלי ההגשה היפנים קטנים
גם כשיש הרבה מנות הכל יוגש בכלי קרמיקה קטנים ומעוצבים
האוכל יוגש בצורה אסתטית להפליא

כי ביפן העיניים אוכלות הרבה לפני הפה

חוש הראייה היפני הוא המפותח ביותר
אחרת אין הסבר ליופי עוצר הנשימה
עם חשיבה לפרטים הקטנים

כשפגשתי את סאדאקי סאן
הוא יתיישב לאכול
ואני שפיתחתי מקצוע חדש –
לבהות באנשים – פשוט בהיתי בו

הוא היה כל כך מרוכז באכילה לעיתים נדמה
שהוא ערך מדיטציית אוכל
נראה כאילו הוא מכיר אישית
כל גרגר אורז

הוא לא מתכופף לצלחת
הוא נשאר מורם
הוא אוחז בקערית שמתאימה
למידות ידיו הקטנות
ומצמיד אותה קרוב לפה

אוחז בשני מקלות עץ
שלא מאפשרות
להכניס כמות גדולה לפה.

ככה הוא עובר מצלחת לצלחת
ממנה למנה בנינוחות יפנית אופיינית

המנות מדודות
קטן שהוא הרבה
איכות שלא נמדדת בכמות

אחרי מספר דקות הוא מניח את המקלות
שמתי לב לאנרגיה שיש לו אחרי ארוחת צהריים (חשבתי על כל הפעמים שבא לי לישון אחרי ארוחה)

בקעריות עוד נשאר
מעט דג ומעט מרק מיסו
ועוד פטריות שנשארו לבדן

נזכרתי שם איך מברכים באוקינאווה שביפן- ״בתיאבון״ –
״הארה האצ׳י בו״ – ובעברית: תאכלו עד 80 אחוז שובע

כמה חכם
לפני כל ארוחה הברכה היא תזכורת.

לאכול באופן שיטיב עם הגוף
שהמזון יתפרק באופן מיטבי במעי
הארוחה היא מקור אנרגיה לגוף

כל ארוחה היא
מעט שהוא הרבה.

בתמונה:
שילוב של מסורת עם אוכל מערבי
גלידת מאצ׳ה ירוקה (:

(בפעם הבאה אספר על המזונות הבריאים ביפן מזונות מאריכי בריאות שכל אחד יכול לאמץ בתוך התזונה היומית שלו)

נשיקות מיפן